בואו נגיד את האמת: עפולה היא עיר של אנשים זהב, אבל קולינרית? היא נשארה קצת מאחור. בזמן שתל אביב הפכה לבירה הקולינרית של ישראל, בירת העמק חיכתה הרבה שנים לבשורה, עד עכשיו. בתוך המבנה של תחנת הרכבת ההיסטורית, בן 130 שנה מימי האימפריה העותמאנית בארץ ישראל (קו חיפה-דמשק), נפתחה UMBRIA, מסעדה איטלקית כשרה שמשנה הנוף הקולינרי המקומי.
הקטע של המקום הוא השילוב המדויק שבין ישן למודרני: מצד אחד קירות אבן גסים וקשתות מהמאה הקודמת, ומצד שני עיצוב נקי, תאורה חמה ומרתף יינות שנראה כמו ברובע הכי נכון במילאנו. זה מרגיש הכי אירופה הקלאסית, אבל עם הסטייל והקצב של היום.
את המקום מוביל השף רועי הלוי, פיינליסט "משחקי השף" (הפסיד בגמר לאורן אסידו). בזמן שחברים שלו לתכנית פתחו מקומות יום אחרי הגמר, הלוי בחר במסלול הארוך. הוא היה ממייסדי רשת "זסטי" והשף של רשת "רפאלו", וצבר קילומטראז' רציני עד שהרגיש מוכן לדבר האמיתי.
"אחרי התוכנית קיבלתי המון הצעות, כמעט בכל יום", מספר הלוי, "אבל הרגשתי שאני עדיין לא מוכן. לא רציתי קיצורי דרך. רציתי לעבור את התחום מלמטה כדי להפוך לשף והמסעדן שאני היום. אחרי 7 שנים, הגעתי לאומבריה בוגר ובשל".
יחד עם קבוצת אנשי עסקים מקומיים, הוא החליט להביא את הבשורה הקולינרית דווקא הביתה, לעפולה, ולהוכיח שגם לעמק מגיע מטבח שף עדכני.
התחלנו עם לחם חלב ומטבלים. תשכחו מהפחמימות הסטנדרטיות – כאן תקבלו מעין ענני לחם בסגנון בריוש, חמים ומפנקים, שהולכים מעולה עם קרם חציל שרוף. המשכנו לקרוקט בשמל פטריות שהיה פשוט חלום: מעטפת פריכה עם הר של פקורינו מגורדת מעל, ובפנים מילוי קטיפתי שמתפוצץ בפה בטירוף של טעמים.
אחת המנות המפתיעות הייתה קראסט ריזוטו – שני כדורי ארנצ'יני זהובים, אבל עם טוויסט מודרני: בפנים חיכה טרטר דג טרי שנתן קונטרסט מדהים בין החום של הטיגון לרעננות של הדג.
לראשונות הלכנו על ריזוטו קאצ'ו פפה עשיר עם חלמון חי שמתערבב פנימה והופך את הכל לקרמי, וטרטר טונה אדומה מדהים על סוג של גראטן לחם קריספי – ביס מושלם של מרקמים.
בגזרת הביניים הזמנו פיצה קרם מסקרפונה. הבצק כאן דק-דק וקריספי, והמסקרפונה נותנת לו עומק שקשה למצוא בפיצות רגילות. לעיקרית אכלנו שיפוד דג עסיסי שהוגש על דפי לזניה תרד ברוטב פרמז'ן ומסקרפונה. זאת מנה אלגנטית ומדויקת, שסוגרת את הפינה של ארוחת שף אמיתית.

אי אפשר לסיים בלי "השבור" – קינוח הדגל של המקום שנוצר בהשראת השיפוץ המסיבי שעבר המבנה ההיסטורי. מדובר בשילוב של קראמבל, קרם סביון, מסקרפונה וטוויל קראנצ'י עם תותים ופירות יער. זה קינוח שנראה כמו מיצג אמנות אבל מרגיש כמו נחמה גדולה בבטן.
"אני לא רוצה הגדרות של מסעדת שף," מסכם הלוי, "אני רוצה לעשות כיף. אוכל איטלקי שעושה טוב בבטן. אני מתרגש להביא את הבשורה לעפולה, שאין בה כמעט בכלל מסעדות כאלה". ואכן, אומבריה היא בדיוק הזריקת התעוררות שהעמק היה צריך. היא משלבת אבן היסטורית עם וייב סופר מודרני, מרתף יינות מרשים ואוכל שפשוט עושה חשק לחזור.
מתחם תחנת הרכבת ההיסטורית, עפולה
זמני פעילות: ימים א' – ה', 17:00 – 22:00

גם אצלנו משתמשים בעוגיות, אבל לא אוכלים אותן!
האתר שלנו עושה שימוש בעוגיות (cookies) כדי לשפר את חוויית הגלישה.
למדיניות הפרטיות